"את קוסמת" אמר לי אחד מהתלמידים בסיימי לעצב מרחב למידה בנושא משלים ואגדות בבית ספרו,
ואכן סביבת למידה מעוצבת היטב הינה מעשה קסמים .
יש בו תמהיל נכון של יופי, דמיון, אסתטיקה, יצירתיות , אהבה והבנה של עולם הילדים מחד ויכולת הקשבה ויישום של צורכי המערכת מאידך.
מיכל הלוי בר מעצבת מזה חמש עשרה שנה סביבות למידה ייחודיות לבתי ספר וגנים ברחבי הארץ .
סביבות הלמידה מתאפיינות ב:
– קו עיצובי ואומנותי מקצועי וייחודי.
– רמת אסתטיקה גבוהה.
– רמת ביצוע וגימור מוקפדים ואיכותיים.
– הבנה תכנונית של המרחב הנתון.
– התאמה פדגוגית לצרכי הלקוח.
– אפשרות למתן השתלמות וסדנאות יצירתיות לצוות,לילדים ואף ולהורים לצורך הכרת הסביבה.
– אפשרות לשילוב התלמידים,הצוות ואף ההורים בתהליך העיצוב.
ההתאמה לצרכי הלקוח ובקשותיו נעשית תוך ניהול דיאלוג מקצועי עם הצוות הפדגוגי, צרכיו, וחלומותיו.
סיעור מוחות מפרה זה מאפשר למיכל לתפור כל מרחב באופן המתאים והמדויק ביותר לצרכי הלקוח ויחד עם זאת דואג שכל פרויקט יפליג בדרכו אל מרחבי הדמיון.
מיכל מאמינה שסביבה לימודית נעימה ,יפה ומטופחת משפיעה על נפש הילדים.
סביבה המכילה ומתייחסת אל עולמם מאפשרת להם לנוע במרחב בביטחון ובשמחה.
סביבה המקשיבה לצרכיהם מביאה להקשבה ורוגע ומאליו יוצרת אקלים של למידה משמעותית בבית הספר.
מיכל מאמינה בתכנון הוליסטי המתחיל מהתייחסות לשער וחצר בית הספר ממשיך אל כניסת בית הספר דרך המסדרונות והמרחבים שבו ומסתיים בכיתות ובמעבדות הלימוד המקצועיות.
כך הופכים מרחבי הלמידה לבית אמיתי ומשמעותי לילדים .
מיכל הינה בוגרת תואר ראשון ובעלת תעודת הוראה בעיצוב תעשייתי ואדריכלות פנים מטעם HIT חולון.
בוגרת לימודי עיצוב לבמה ותיאטרון בובות (מטעם התיאטרון החזותי בירושלים).
נגרית מקצועית מטעם משרד העבודה.
כמו כן למדה מיכל מדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
איך יצירת טנא יכולה להיות קשורה לבניית לומד עצמאי במדע ובהנדסה? כדי להצליח בכך אנחנו צריכים 3 תנאים וחומרי גלם: 1. חופש פעולה: לאפשר לילדים להפעיל את הדמיון שלהם. 2. הבנה: ללמד את הילדים לחקור בניסוי מדעי פשוט מה ניתן ואיך ניתן "לאלף" עץ וזאת על ידי לימוד תכונותיו. 3. עץ. במדע ויצירה אנחנו מתמחים בהצלחת הילדים לברוא תוצרים תוך שימוש בידע במדע ובהנדסה
לא חשוב באיזו חנות בקרתן: טנאים "משוגעים" כמו שתראו בסירטון הקצרצר לא פגשתן! תיהנו!
סוגים שונים של טרפז . הם מגלים שניתן ליצור טרפז מכמה טרפזים שכנים.
(בהמשך הוראות עבודה מצולמות)
את דף העבודה הורידו על ידי לחיצה על התמונה
לאחר מכן הם מקפלים את הדף ל-4 כדי לגזור ממנו צורה סימטרית שתהיה הבסיס לטנא.
זה השלב שהמורה יכול לעזור למתקשים- ויש לו זמן כי בינתיים הילדים צובעים ומגלים סוגים של טרפזים.
הילדים שמסיימים יכולים לעבור לשלב הבא: הם חותכים חתכים ומדביקים או משדכים את הנייר משני עברי החתך כדי להפוך את הטנא לתלת ממד.
זהו ניסוי מדעי – אמנם בתחום ההנדסה- כי יש בו כמה אפשרויות של בדיקה ותוצאה. החוקיות מראה שככל שהילדים יצרו חפיפה גדולה יותר של שני צדדי החתך הטנא שלהם יהיה עמוק יותר!
במדע ויצירה יוצרים טנא כזה מגיליונות עץ
בתמונה שמימין מופיע חומר שאי אפשר להוריד מהאינטרנט… זהו גיליון העץ – אחד מהחומרים של מדע ויצירה כאשר הילדים יוצרים טנא בגיליונות העץ הם מגלים את תכונותיו של העץ ונעזרים בהן כדי ליצור טנא חזק ונאה יותר.
על יצירות נוספות בעזרת ניסויים מדעיים תוכלו לקרא בדף "חווית היצירה"
עקבו אחרי ההוראות כפי שהן מתבטאות בתמונות.
.
.
הניסוי המדעי בודק עד כמה לחפוף את שני צידי הטנא כדי לקבוע את עמקו.
הצורות הסימטריות הן מקור להשראה באומנות, ובאדריכלות, הן נמצאות סביבנו ומהוות הזדמנות ללמידה.
יום ירושלים מזמן אפשרות לחקור וללמוד אודותיהן.
השתמשתי במרקם הלקוח מפסיפס של ארמון עתיק כרקע לאיור של קטע מחומת ירושלים. הילדים בוחרים צורה אחת וצובעים אותה בצבע מסוים. הם מחפשים וצובעים בצבע הזה את הצורה הזו.
יש לבחור צורה ולצבוע אותה- לחפש ולגלות שוב ושוב היכן היא מופיעה.
לאחר מכן עברו לצורה אחרת. כל ילד יכול לראות ולצרף צורות אחרות.
אפשר לתלות את הדגמים לקישוט ואפשר- במידה ושכפלתם על בריסטול לקפלם ולהעמידם כמו באיור.
ניתן לעבוד בזוגות, או להנחות לצבוע צורות גדולות יותר אם רוצים לזרז את תהליך הציור.
